יעקב רוצה להתפייס עם עשיו אך פוחד. לכן הוא שולח אליו שליחים, ועורך הכנות לפגישה. לשמחתו, כשמגיע עשיו, הוא רץ לקראתו, והם מתחבקים ומשלימים.

מלכתחילה, בגלל שיעקב לא היה בטוח שפני עשיו לשלום, הוא ביטח את עצמו לקראת הפגישה בדורון (מתנה), תפילה ומלחמה.

אנחנו לומדים מיעקב שכאשר אדם מתיירא ממשהו, זו הדרך להתמודד, להקיף את כל האפשרויות, להתכונן לכל התרחישים. כולנו מתמודדים בחיים שלנו עם פחדים, חלקם יותר מבוססים וחלקם פחות, ואין לנו דרך לדעת איזה מהפחדים שלנו יתממש ולכן עלינו להרבות בתפילה, במלחמה – לעשות את כל מה שאנחנו יודעים שפועל נגד הפחדים כמו למשל לקחת תרופות. להרבות בדורון – לעשות כל מה שעושה טוב ומרבה אהבה ושלום כמו כיף, והנאות וטיפול מסור בגוף ובנשמה.

ולפעמים נגלה שהפחד הוא רק פחד כמו שקרה ליעקב בפרשה.

ישנו מדרש מעניין בהקשר לזה: "משל למי שהיה רואה תולעת (גחלילית) והיה מתיירא ממנה (משום שהיא נראית כגחלת, כמו אש). אמרו לו: מזו אתה מתיירא?! בלילה היא גחלת ויוקדת, יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת" [על פי פסיקתא רבתי ל"ג אות ב].

עלינו לזכור – לפעמים הפחד הוא רק פחד אבל לא נדע זאת אם לא נלך לפגוש אותו, אם לא נתעמת איתו, נתייחס אליו ונעשה לו מקום, כי כמו שאדם לא מתעשר ביום אחד אלא אחרי עבודה קשה ומאומצת ככה לא נרפאים מהפחד ביום אחד אלא עוסקים בו, משקיעים בו, מטפלים בו ובבוא היום מגלים שהוא אינו אלא תולעת.

—

רעיון אחד מתוך הספר "שבת שלום חני" שיוצא לאור בימים אלו. בספר ליקטו בני משפחתה דברים ומאמרים שכתבה סביב פרשיות השבוע בהיבטים אקטואליים, מחזקים ומעוררים השראה. את הספר תוכלו להשיג בחנויות הספרים המובחרות או הקליקו כאן.